נערה צעירה יושבת מול אבא שלה המבוגר בבית קפה ומטיחה בו. למה אתה ככה ולמה אתה ככה. דברים לא קלים. הוא יושב ושותק ואחת לכמה רגעים מצקצק באי שקט ונשען על יד אחרת. פתאום הוא נאנח אנחה עמוקה הזדקף בכיסא ואמר לה תגידי. למה תמיד אני הבעיה. למה תמיד. אני הבעיה. תגידי לי. למה. תמיד. אני. הבעיה. וככה הוא חזר עלזה עוד פעם ועוד פעם, ובכל פעם במנגינה קצת שונה. למה תמיד אני הבעיה. ואפשר היה לשמוע שהוא שואל גם את עצמו ואולי גם את אלוהים. למה תמיד אני הבעיה. והיא, שתקה, ונשענה עם הראש על כף היד ואז ענתה בקול שקט ורפוי – אז למי בדיוק אני אבוא בטענות. ושניהם שתקו ונשענו אחורה.